התאהבות שמסתיימת היא גמילה מסם.
וכמו כל גמילה (סמים/פייסבוק/בורקסים), היא כרוכה בכאב.
הסם עוזב את הדם והגוף מאוד רוצה ודורש אותו בחזרה. זה הכאב.
זה גם רגשי: אנחנו מרגישים שלעולם לא נהיה שמחים בלי הסם/האדם הזה.

אבל זהו כאב מיוחד. בד"כ כאב מעיד על בעיה. אם כואב לי הראש כדאי שאלך לישון. אם כואב לי שלא דיברתי עם הבן שלי, כדאי שאדבר איתו. הכאב מסמן על בעיה שדורשת פתרון.

בגמילה זה הפוך. הכאב מסמן על התקדמות.
חיים חדשים נמצאים בצד השני של הכאב הזה.
בלי הסם אנחנו לגמרי נהיה שמחים יותר, זה מוכח. אולי אפילו מההיסטוריה הפרטית שלנו.

לגבי: האם נהיה שמחים בלי האדם הזה?
אחרי אירוע משמעותי (רע/טוב) ולאחר זמן, אנשים חוזרים פחות או יותר לרמת האושר הרגילה שלהם.
אז כנראה שכן.

מאמר: המכניקה הבסיסית של התמכרות